עלון מרחשוון תשע"ג

  תפילה בספר בראשית.  א.                   הרב יהושע כ"ץ

 א. קראנו בפרשת בראשית: "כי לא המטיר ה' אלוקים על הארץ, ואדם אין לעבוד את האדמה". פירשו חכמים: "מה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים; וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (חולין ס,ב, וברש"י כאן).        יש לנו כאן מסר כפול: שהקב"ה לא נותן שפע סתם, הוא מצפה לתפילתנו,         ושצריכים אנו להכיר בטובה, ולידע שהכל מאת ה', כי בלא זה לא שייך להתפלל.     כך בכל מסלולי החיים, ההכרה שאין עוד מלבדו ושהכל תלוי ברצונו יתברך היא הבסיס, ומתוך כך אדם עומד בתפילה.

 ב. בפרשת נח. קין והבל מביאים קרבנות קין – מנחה מפרי האדמה, והבל מבכורות צאנו ומחלביהן. "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה". כאן רואים שגם בלא תפילה, כאשר אדם פועל לכבוד ה' מתוך הבנה נכונה וכוונה רצויה – הוא נענה. ככתוב: "והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע" (מה שעדיין לא בקשו).

ג. בפרשת וירא: אברהם – איש החסד – מתפלל ומתחנן על סדום.       החפץ חיים קובע שיש ללמוד מכאן שצריך להתפלל על אחרים, אפילו הולכים בדרך לא טובה(!) לשיא מגיעה מדרגת החסד של אברהם, שאף אחרי: "ואברהם שב למקומו", כי הרי אין אפילו עשרה צדיקים, למחרת הוא חוזר, מנסה במסירות, אולי יפעיל ברגע האחרון את מידת הרחמים של הקב"ה: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" – אין גבול לתפילה, ובפרט על אחרים; אין להתייאש מחסד ה'!

ד. שם. אחרי שאבימלך מתנצל ומסביר טעותו החמורה, לא רק שאברהם מוחל [מכאן המקור ש"המוחל לא יהיה אכזרי", כלומר, ימחול עם בקשת המחילה] אלא מיד "ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו".  כמה גדולים מעשי אבותינו!

 ה. שם. הנער ישמעאל מתפלל במדבר כשהוא על סף המוות ונתון "תחת אחד השיחים", ואז "וישמע אלקים אל קול הנער". גם להגר נאמר "אל תיראי כי שמע אלקים אל קול הנער, באשר הוא שם". "מכאן שיפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל (רש"י מבראשית רבה).   יפה לבקש מאחרים שיתפללו עלי, גדול כח לתפילת רבים, ובודאי ענין גדול הוא לבקש מצדיק – שתפילתו מתקבלת. אבל בנושא של מחלה וצרה אישית, החשוב ביותר הוא שיתפלל על עצמו מעומקא דליבא. כי רחמנא ליבא בעי.       ויהי רצון שתתקבלנה תפילותנו באהבה.

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

מילים של הרב יהושוע כץ לקראת החגים

בס"ד

בעקבות סיומי הש"ס, ופטירת המתמיד הגדול זי"ע

"אני לדודי ודודי לי" ר"ת אלול.

משמעות האמרה שעלינו להתקרב לקב"ה בימים אלו החל מר"ח אלול, חודש הרחמים והסליחות, בכל שנה ושנה, יותר מבכל השנה, ובהתאם להתקרבותנו אליו הוא מתקרב אלינו.

לאחרונה ארעו שני אירועים שיכולים לסייע בידינו להתקרב אל ה' בחודש אלול השתא. ראשית סיומי הש"ס – אשר גרמו להתרגשות רבה, ולהתעוררות לאהבת תורה ולימודה. גם בציבור הציוני, שבמחזור של לימוד הדף היומי הצטרפו אלפים ללימוד, הרגישו התעוררות זו. כאחד המשתתפים בסיום הש"ס בבנייני האומה, אוכל לומר שאינני זוכר אירוע כזה מרשים ומרומם שכולו מסביב ללימוד התורה נטו.

ב"ה, רבים החליטו להצטרף ללומדי הדף, או לקביעויות אחרות בתורה, כן ירבו!

שוב מתגלה שאין מאחד את כל חלקי האומה אלא התורה. גם הרחוקים הרגישו שייכים והושפעו בקוראם ובשומעם על סיומי הש"ס המרגשים. גם בגולה רבבות רבבות מאחינו בית ישראל סיימו דף יומי, ואף שם היו טכסים מרשימים ומרגשים. מתפללים אנו על אחינו שבגולה שיעלו בקרוב לארץ. בנוסף לענין עצמו, והמצווה, יש לזכור מאמר חכמינו: "אין תורה כתורת ארץ ישראל." וב"ה שזכינו לדור וללמוד תורה ולעבוד את ה' במדינתנו בארץ קודשנו – תבנה.

כשבית המקדש היה קיים, שיבנה במהרה בימינו, ועלו המוני בית ישראל לרגל, ל"עיר שחוברה לה יחדיו", שעליה דרשו חז"ל, "שעושה כל ישראל חברים" – הייתה מתאחדת האומה גם מסביב לבית מקדשנו ותפארתנו. בינתיים כשבית המקדש חרב בעוונותינו, אין שום כח מאחד את כל חלקי האומה, אלא לימוד התורה. סיומי הש"ס נותנים לנו דחיפה ל"אני לדודי" בחודש אלול, והשפעתם תחזקנו לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.

שנית. לפני כחודש ימים נלקח מאתנו ענק תורני הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל שהיה בבחינת "כריתי ופליתי. כריתי – שכורתים דבריהם (רש"י מפרש חותכים הלכה בקצרה) ופליתי – שמופלאים דבריהם". כל הסיפורים על התמדתו המופלגת במשך תשעים שנה!

ושיכרותו לתורה, ומתוך כך עלייתו בכל המעלות שמנו חז"ל ללומד תורה לשמה ובגדלות, ונאמנים המספרים, יש בהם כח לדוחפנו בעוצמה ל"אני לדודי".

בברכת חודש טוב, "ואין טוב אלא תורה, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו".

ברכה והצלחה בכל מושבות ישראל, ובצבא הגנה לישראל, שאף הוא בסימן עליה. יש לזכור שביחד עם מילוי המשימות של חיילינו כנגד אויביינו, התורה מגנא ומצלא, (מגינה ומצילה) ויש להתפלל מעומקא דליבא, כי "אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר."

תפילתנו – שבצבא ובכל מקום, תתגלה יותר ויותר מלכות שד'. הכנות מוצלחות לימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.

ערב ר"ח אלול תשע"ב הרב יהושע כ"ץ

הערה | פורסם ב- מאת | תגובה אחת